המאמר בוחן את מושג הפנומנולוגיה ואת השימוש בו במחקר טיפול משפחתי. פנומנולוגיה מתמקדת בהבנת מהות החוויות שלנו והמשמעויות שאנו מעניקים להן. בניגוד לשיטות אחרות שמעדיפות מדידה אמפירית ואובייקטיבית, הפנומנולוגיה מדגישה את לכידת החוויות הסובייקטיביות והמשמעויות שאנשים מעניקים להיבטים שונים בחייהם.
במחקר בתחום הטיפול המשפחתי, מחקר פנומנולוגי עשוי לבקש ללכוד את מהות החוויות האישיות דרך מקורות שונים כמו נרטיבים משפחתיים, מכתבים, יומנים, תמונות וסרטים משפחתיים.
שיטות איסוף הנתונים כוללות ראיונות פתוחים וניתוח חומרים כתובים וויזואליים, בתהליך דינמי של איסוף וניתוח נתונים.
סוגיות אתיות במחקר פנומנולוגי עולות מתוך האופי האישי והרגיש של דינמיקות משפחתיות. על החוקרים להיות ערים לאי הנוחות אשר עשויה להתעורר אצל המשתתפים ולמבוכה פוטנציאלית מחשיפה של תכנים, גם כאשר הנתונים אנונימיים. הסכמה מדעת ברורה ומתמשכת היא חיונית, במיוחד כאשר שיטות המחקר והמיקוד של המחקר עשויים להשתנות לאורך התהליך. יש ליידע את המשתתפים על השינויים ועל זכותם לסגת מהסכמתם בכל עת. יש לקבל הסכמה מכל המעורבים, כולל אלו עם לקויות קוגניטיביות, כדי לכבד את עצמאותם ולהיצמד לסטנדרטים אתיים. כמו כן, שמירה על סודיות היא נושא קריטי; על החוקרים לשתף עם המשתתפים את התוכניות לטיפול בנתונים אישיים ולהתאים את עצמם להעדפות המשתתפים בנוגע לסודיות, שעלולות להשתנות. כמו כן, על החוקרים לאזן בין יושרה אתית לבין עומק החקירה הנדרש להשגת תובנות משמעותיות.
ניתוח הנתונים במחקר פנומנולוגי כולל נבירה ושקיעה בנתונים כדי להבין ולסנתז את חוויות המשתתפים. תהליך זה כולל זיהוי פריטים משמעותיים וסיווגם לתובנות קוהרנטיות על חוויות המשתתפים. במחקר הפנומנולוגי, החוקרים עוסקים ברפלקציה ואינטרפרטציה מתמשכות, תוך חיבור מתמיד לחוויות המשתתפים. הצגת הממצאים כוללת תיאורים מפורטים שמדגישים דפוסים ויוצאים מהכלל, תוך קישור התוצאות למחקר ותיאוריה קיימים כדי לחזק את תוקף הממצאים. אופן הצגת הנתונים עשוי להשתנות ממחקר למחקר, אך לרוב יכלול ציטוטים ישירים מהמשתתפים ותובנות על חוויותיהם. המטרה היא לספק הבנה עמוקה ומדויקת של נקודות המבט של המשתתפים ולהדגיש השלכות מעשיות ומדיניות.
מחברות המאמר מציעות כי הפנומנולוגיה מציעה מסגרת חשובה לחקר דינמיקות משפחתיות וחוויות יומיומיות על ידי הדגשת ההקשר, המשמעות הסובייקטיבית והפסיפס העשיר של אינטראקציות אנושיות. היא מספקת גישה משלימה לשיטות מחקר אחרות, תורמת להבנה מקיפה של חיי המשפחה ועוזרת לראות דרכים מרובות שבהן משפחות נשארות חזקות על אף המורכבויות הגוברות.
בדיון על יישום הפנומנולוגיה בטיפול משפחתי, המאמר מדגיש מספר הנחות פילוסופיות. מנקודת מבט זו, ידע נתפס כמבנה יחסי ותלוי הקשר. הוא מכיר בכך שחפצים, אירועים או מצבים יכולים להחזיק משמעויות שונות לאנשים שונים בתוך המשפחה, ומה שנחשב ״נכון״ או ״אמיתי״ עבור אדם אחד, עשוי להיות שונה לגמרי עבור אדם אחר, בהתאם לזמן, המקום וההקשר בתוכו הוא פועל. הפנומנולוגיה גם מתעקשת על חקר חיי המשפחה בהקשר הטבעי שלהם ולא בסביבות מבוקרות. היא מאתגרת את הגישות הפוזיטיביסטיות על ידי טענה שהשיטות האמפיריות לבדן אינן יכולות ללכוד את העושר של החוויות האנושיות. במקום זאת, הפנומנולוגים תומכים בהבנה של שגרות וריטואלים יומיומיים כחלק בלתי נפרד מהבנת הדינמיקות המשפחתיות. בתהליך המחקר, הפנומנולוגים מכירים בהשפעת האמונות והערכים של החוקרים עצמם. הם תומכים ברפלקטיביות עצמית ובשקיפות לגבי נטיות אישיות, ובאותו זמן מעריכים את נקודות המבט של כל המשתתפים באופן שווה. גישה זו מעודדת תהליך שיתופי שבו החוקרים והמשתתפים עובדים יחד כדי לפרש חוויות.
המאמר מציע מספר דרכים בהן ניתן ליישם פנומנולוגיה במחקר של טיפול משפחתי:
• שאלות מחקר פתוחות: בניגוד למחקר כמותי, בו שאלות המחקר מנוסחות לרוב באופן שמכוון לתשובה בינארית ("כן" או "לא"), במחקר פנומנולוגי, שאלות המחקר הן 'פתוחות' ומזמינות מגוון רחב של תשובות. המטרה היא לא לאשר או להפריך השערות קודמות, אלא להבין לעומק את החוויה הנחקרת מנקודת מבטם של המשתתפים.
• הימנעות משיפוטיות: במחקר פנומנולוגי, חשוב להימנע משיפוטיות ומהנחת הנחות מוקדמות לגבי המשמעות של חוויות ותופעות שונות. לדוגמה, במקום לחקור "משפחות מתפקדות" לעומת "משפחות שאינן מתפקדות", החוקר הפנומנולוגי יתעניין באופן שבו משפחות שונות מגדירות "תפקוד" ו"הצלחה", ובאופן שבו הגדרות אלו משפיעות על חייהן.
• שימוש בנתונים "עשירים": במחקר פנומנולוגי, מקובל להשתמש במגוון רחב של נתונים "עשירים" כמו ראיונות עומק, סיפורים אישיים, יומנים, מכתבים, תמונות ואפילו יצירות אמנות. המטרה היא לאסוף כמה שיותר מידע מפורט ואישי שיאפשר לחוקר "להיכנס לנעליהם" של המשתתפים ולהבין את עולמם הפנימי.
• ניתוח נתונים אינטגרטיבי: תהליך ניתוח הנתונים במחקר פנומנולוגי הוא לרוב אינטגרטיבי ומחזורי. כלומר, החוקר חוזר לקרוא את הנתונים שוב ושוב, מזהה נושאים ורעיונות מרכזיים ומנסה להבין את הקשרים ביניהם. חשוב לציין כי אין "תשובה נכונה" אחת בניתוח נתונים פנומנולוגי.
• הצגת מגוון קולות ופרשנויות: במחקר פנומנולוגי, חשוב להציג את מגוון הקולות והפרשנויות שעלו במחקר, גם אם הן סותרות זו את זו. המטרה היא ליצור תיאור מורכב ורב גוני של התופעה הנחקרת, ולא להציג "אמת" אחת ומוחלטת.
לסיכום, המאמר מציג את הפנומנולוגיה כגישה מחקרית רלוונטית ומעניינת במסגרת טיפול משפחתי. הגישה מדגישה את החשיבות בהבנת החוויות הסובייקטיביות של פרטים ומשפחות, ואת יחסי הגומלין ביניהם, תוך התייחסות מתמדת להקשר, למשמעות ולרב-גוניות.
source
Dahl, C. M., & Boss, P. (2005). The use of phenomenology for family therapy research. Research methods in family therapy, 2, 63-84.