הקדמה: אירועי הטבח של ה - 7 באוקטובר ובתוכם אירוע חטיפה המוני לראשונה בהיסטוריה הישראלית, יצרו מעגלי פגיעה עמוקים של טראומה, שכול ואובדן, אשר מערערים הנחות יסוד אודות ביטחון ואמון בסדרי העולם. ההתמודדות המלווה את החברה הישראלית מאז היא מסע בו ארוגים כאב, שבר וחרדה עמוקים לצד התגייסות חברתית, התמודדות ותעצומות נפש.   

טראומת החטיפה, כפי שהתעצבה מאז אירועי השבעה באוקטובר 2023, חוצה מעגלים רבים של פגיעה והשפעה: משורדי השבי עצמם, משפחות החטופים – החיים והחללים – על מעגליהן השונים, דרך הקהילות שנפגעו, אנשי הטיפול והמתנדבים, ועד לחברה הישראלית כולה.

מדובר בטראומה מתמשכת ורבת־פנים, אשר חוללה פגיעה רב־מערכתית בתחומי חיים מגוונים – בריאות הנפש והגוף, מערכות יחסים משפחתיות, תפקוד תעסוקתי, תפקוד פדגוגי־חינוכי, וכן בהיבטים כלכליים, משפטיים ועוד. לכל אלה יש השפעה מתמשכת על התודעה הישראלית, האתוס, עולם הערכים, המיתוסים, הדימויים והשפה הקולקטיבית. מציאות זו, על ריבוי הפגיעות שבה, הציבה וממשיכה להציב צורך בפיתוח ובהתאמה של מענים טיפוליים, קהילתיים וממסדיים ייחודיים.

הספר הנוכחי מבקש לעסוק בהשפעותיה רבות הפנים של טראומת החטיפה על מעגליה הרחבים והאתגרים הרבים שהיא מציבה. מטרתו להביא לידי ביטוי את הידע והניסיון שהצטברו בישראל בעקבותיה וההתגייסות הרחבה שנוצרה לאחריה. אנו מקוות לייצר המשגה אינטגרטיבית ולחבר בין הקליני, התיאורטי והחברתי תוך התייחסות לרמת הפרט, המשפחה, הקהילה והחברה. זאת, מתוך שאיפה להציע מסגרת מארגנת ומשאבים שיתמכו בהתמודדות המתמשכת. 

אנו מזמינות נשות ואנשי מקצוע ומעשה מתחומים ודיסיפלינות שונות, שלקחו חלק בליווי, טיפול, מחקר ועשייה בתחום טראומת החטיפה והשלכותיה, להגיש הצעות לפרקים במגוון היבטים הקשורים להתמודדות עם טראומת החטיפה ותוצאותיה. 

על מנת לקדם את תהליך הכתיבה, ארגנו את התימות אותן נבקש להקיף לארבעה שערים תוך מיפוי סוגיות בכל אחד מהם. הנושאים המוצעים הינם טנטיביים וראשוניים - הכותרות ונושאי הפרקים יעוצבו על ידי הכותבים והכותבות. 

להלן הצעה ראשונית לשערים ונושאים:

שער ראשון: דיאלוג עם בסיס הידע להמשגה והתמודדות עם טראומת חטיפה: 

1. היסטוריה ומחקר עד כה: בסיס הידע על מצבי נעדרות וחטיפה בישראל ואירועי חטיפה קולקטיביים בעולם עד 7.10 והשפעתם על דרכי התמודדות והחשיבה מאז. 

2. תסריטים של טראומה: טראומת החטיפה, תסריטים היסטוריים תרבותיים, סמלים והנכחה, מיקום בתודעה הקולקטיבית - יחסי גומלין בין הטראומה, התודעה הקולקטיבית והמימד הציבורי.

3. מסגרות תיאורטיות והמשגות בהתמודדות עם טראומת החטיפה. 

שער שני: המסע של החטופות והחטופים: 

1. ההתמודדות עם השבי: ידע אודות תהליכים פסיכולוגיים של התמודדות עם שבי וחטיפה, כולל תובנות אודות התהליכים הנפשיים בשבי והמשאבים שסייעו בהתמודדות עם חוסר האונים, האימה והסבל לאורך ציר הזמן.  

2. חטיפה בזיקה לקבוצות גיל ומגדר: התייחסות לתהליכי התמודדות עם השבי דרך קבוצות גיל ומגדר שונות - ילדים, נוער, צעירים ומבוגרים - נשים וגברים.  

3. תהליכי קליטת חטופים: פרוטוקולים, היערכות מוסדית, הכנה של צוותים. 

4. עבודה טיפולית עם שורדי שבי: תיאור של מגוון מודלים וגישות לטיפול נפשי ושיקומי בעבודה עם שורדי השבי.  

שער שלישי: המסע של המשפחות

1. משפחות החטופים: המשגות ותהליכי טיפול וליווי בהיבטים פרטניים, זוגיים ומשפחתיים.

2. משפחות החללים: התמודדות עם שכול משובש וטראומטי. 

3. משפחות החללים: ליווי ותובנות מעיבוד קבוצתי. 

4. משפחות השבים: התמודדויות ותהליכים עם השיבה הביתה.

5. מעגל שני ושלישי: התמודדות של בני משפחה וחברים במעגל שני-שלישי.

שער רביעי: המסע של קהילות נפגעות חטיפה: 

1. תהליכי התמודדות של קהילות נפגעות חטיפה ואובדנים מרובים: בין זיכרון ומאבק לבין חידוש ובנייה. 

2. מודלים של התערבות קהילתית.

שער חמישי: המסע המקצועי והחברתי. 

1. טראומת חטיפה והתודעה הקולקטיבית: בין הפצע האישי לפצע הקולקטיבי, תוך עיצוב מחדש של המחויבות והמוסריות הקולקטיבית ומאפייניה. 

2. טראומה, אמנות ויצירה: יצירה ופעילות אמנותית בשירות ההתמודדות עם טראומת החטיפה במרחב הציבורי.

3. התגייסות ממסדית: טראומת החטיפה והמסע של מוסדות ושירותים ציבוריים.

4. התקשורת, תפקידה והשפעותיה: חשיפה תקשורתית והשפעותיה במגוון מצבים ושלבים הקשורים לחטיפה והשבה. 

5. סיפורם של המטפלים והמתנדבים. 

שער שישי: מבט אל העתיד

1. מבט אל העתיד - תובנות מהידע הקיים לגבי עקרונות ומדיניות לשיקום ארוך טווח של שורדי שבי ומשפחות החטופים החללים והשבים.  

2. השפעות ארוכות טווח של טראומת החטיפה על החברה הישראלית.

הכוונות והתוויות:

1. אורך הפרקים: עד 4800 מילים כולל ביבליוגרפיה.

2. הגשת הצעה: ההצעה תכלול תקציר שיתייחס לתכנים, לרעיונות ולמושגים שהפרק יקיף, תוך התייחסות ככל הניתן למבנה הטנטיבי של הפרק. אורך ההצעה עד 350 מילים. ניתן להגיש הצעות בלינק המצורף מטה עד לתאריך 10.5.2026. ההצעות יסקרו על ידי העורכות ותשובות יינתנו עד 13.6.2026.

3. הגשת טיוטה: טיוטה ראשונה של הפרק צריכה להיות מוגשת עד 14.10.2026. הטיוטה שתוגש תעבור שיפוט על ידי סוקרות וסוקרים לצורך בדיקה סופית של התאמתה לספר. הפרקים שיאושרו סופית יעברו תהליך עריכה עם עורכות הספר ועורכת מקצועית, תוך כדי שיתוף פעולה חי עם הכותבים.  

4. אנו פועלות לפרסום הספר גם באנגלית. במידה וייחתם חוזה לפרסום הספר באנגלית, הכותבים.ות יתבקשו לתרגם בעצמם את הפרק שכתבו לאנגלית והוא יעבור עריכה מדעית ולשונית גם באנגלית לטובת הוצאת הספר גם באנגלית.