המאמר מתמקד באובדן העמום בישראל, בהקשר של מתקפת ה-7 באוקטובר 2023, שהותירה מאות אזרחים וחיילים במצב של חטיפה, שבי או היעדרות. מצב זה, המכונה "נוכח-נפקד", מתואר כטראומה מתמשכת המאופי ינת בחוסר ודאות מכאיב.
הוא בוחן כיצד סוג זה של אובדן משפיע על הפרט, המשפחה והחברה, ומציע גישה טיפולית מקיפה. המאמר מפרט מגוון מודלים טיפוליים, כגון טיפול נרטיבי, CBT משולב מיינדפולנס, ACT ו-ABC-X, ומציג עקרונות מנחים לעבודה עם נפגעי אובדן עמום. עקרונות אלו כוללים בניית נרטיב משפחתי רחב, זיהוי ושימוש במשאבים קיימים, ועידוד תנועה רגשית בין תקווה לאבל.
מתוך הניסיון הקליני שנצבר בפרויקט "נמל מבטחים", המאמר מדגיש את הצורך בתיווך רגשי עדין וידע מקצועי ספציפי להתמודדות עם אובדן עמום. כמו כן, הוא מציין את החשיבות של יצירת רשת תמיכה שתגן על המטפלים עצמם מפני שחיקה וטראומטיזציה משנית.
מקור